חיסונים


1. חיסון כלבת

מחלת הכלבת הינה מחלה חשוכת מרפא הנגרמת מנגיף (וירוס) ומשותפת לכל בעלי דם חם.
כל היונקים רגישים למחלה בניהם עטלפים חולדות עכברים כלבים  חתולים סוסים  וכמובן גם בני האדם.
ההדבקה במחלה מתבצעת ע"י מעבר של רוק נגוע מחיה חולה לאחרת (נשיכה, שריטה, מגע של רוק נגוע בעין או פצע פתוח).
מרגע ההדבקה הנגיף נודד דרך מערכת העצבים למוח שם הוא מתרבה, לאחר שלב התרבותו במוח הנגיף עובר שינוי המאפשר לו מעבר לבלוטות הרוק.
למחלה  זו אין מרפה והיא גורמת למות החולה בסופו של דבר כתוצאה משיתוק שרירי הנשימה, זו הסיבה לחשיבותה הרבה של המניעה ע"י חיסון.
על פי חוק מדינת ישראל כל כלב חייב לקבל חיסון כנגד המחלה פעם בשנה מגיל שלושה חודשים.
החוק אינו מחייב חיסון חתולים כנגד המחלה אך רצוי לחסן חתולים הנוהגים לצאת מהבית שכן גם הם עלולים לחלות.

2. חיסון משושה

חיסון המשושה מונע שש מחלות אשר עלולות לגרום לתחלואה בקרב כלבים גורים ובוגרים כאחד.
פרוטוקול חיסון משושה לגורים:
חיסון זה ניתן לגורים בגיל שישה שבועות ואשר ינקו חלב אם, לגורים שנגמלו לפני שלב זה ניתן ורצוי להקדים את מועד החיסון.
את הגורים מחסנים שלוש פעמים בהפרשים של שלושה שבועות במטרה ליצור הגנה חיסונית מרבית, את הכלבים הבוגרים יש להמשיך ולחסן אחת לשנה למשך כל שנות חייהם.
חיסון המשושה מגן על כלבנו כנגד גורמי מחלות אלו:
• נגיף הפרוו:
נגיף הפרוו parvo virus  הוא נגיף קטלני הפוגע בעיקר במערכת העיכול  אבל גם במערכת החיסון ושריר הלב .
הסימפטומים הם הקאות שלשולים לרוב דמיים חולשה חוסר תאבון התייבשות וחום.
המחלה היא קטלנית ועלולה להביא למות הכלב/ה.
• נגיף הכלבלבת (distemper )
כלבלבת היא מחלה הפוגעת במערכת העיכול עצבים ונשימה, המחלה מאוד מדבקת ומועברת ע"י כלבים נגועים דרך דרכי הנשימה.
הסימנים הנפוצים הם חום ,נזלת,הפרשות מהעיניים, שיעולים חולשה חוסר תאבון,שלשולים, הקאות וסימנים עצביים כגון רעד, קושי בהליכה, קושי בבליעה ועוד.
כלבים השורדים את המחלה הזו לרוב מציגים בעיה בהתפתחות השיניים (פגיעה בציפוי השן) התעבות כריות הרגלים ועוויתות בדרגות שונות או שיתוק כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים.
• דלקת כבד נגיפית (canine hepatits )
זוהי מחלה נגיפית היכולה לבוא ליידי ביטוי  בצורות שונות  הקשה ביותר היא מוות פתאומי ומהיר מאוד של הכלב בעקבות פגיעה בכבד והפרעות קשות בקרישת הדם. סימנים אחרים כגון חוסר חיוניות, חוסר תאבון, שלשול, הקאות ועוד, הם הסימנים הקלים יותר של המחלה. החיסון יעיל ביותר במניעת המחלה אשר עלולה להדביק את כלבינו בכל גיל.
• נגיף ה"שפעת" (parainfluenza )
לכלבים אין את נגיף השפעת המוכר בבני אדם אך מחלה זו בכלבים גורמת לסימני מחלה דומים כגון: שיעול, נזלת, חום, חולשה וחוסר תאבון.
• לפטוספירה  - עכברת (leptospirosis )
זוהי מחלה הנגרמת ע"י חיידק  המופרש בעיקר בשתן של עכברים נגועים, החיידק גורם לנזקים בעיקר לכבד ולכליות הכלב. סימפטומים נפוצים למחלה הם הקאות,חוסר תאבון, חום, צהבת והפרעות בקרישת הדם. המחלה מדבקת לאדם וכלב אשר לא חוסן וחולה במחלה עלול להדביק את האדם.
חיסון המשושה מגן מפני שני זנים שונים של מחלת הלפטוספירוזיס.
• קורונה וירוס ( corona virus)
זהו וירוס הפוגע בעיקר במעיים וגורם לשלשולים לעיתים הקאות חום גבוהה וכן התייבשות.

3. חיסון מרובע לחתולים

החיסון מרובע לחתולים מחסן כנגד ארבע מחלות מדבקות שלוש ויראליות ואחת חיידקית.
גורי חתולים מקבלים חיסון לראשונה בגיל שישה שבועות ועוד אחד אחריו בגיל תשעה  שבועות,
את החתולים הבוגרים יש לחסן אחת לשנה.
• חיידק הקלמידיה
זהו חיידק הגורם לדלקות עיניים ודלקות של דרכי הנשימה, הוא פוגע בעיקר בגורים לא מחוסנים, בדרך כלל הוא משולב עם נגיף הקלצי וההרפס וירוס.

• חתלתלת (panleukopenia)
נגיף הפאנלאוקופניה הוא הגורם למחלה הידועה בשם חתלתלת. 
הנגיף פוגע באופן קשה במערכת העיכול והסימפטומים הנפוצים למחלה זו הם הקאות, שלשולים מלווים בחום חוסר תאבון התייבשות, אפטיה ומוות במקרים רבים.
נגיף זה מדכא את יצירת כדוריות הדם האדומות, לוחיות הדם ובעיקר את כדוריות הדם הלבנות ובכך פוגע במערכת החיסון. פגיעה במערכת החיסון מביאה לזיהומים משניים נגפיים או חידקיים. 
המחלה  מועברת ע"י הפרשות נגועות המזהמות את הסביבה, כלי האוכל ומים או מגע ישיר בין החתולים.  גורים של חתולות חולות עלולים להיוולד חולים במחלה ובעלי מומים של מערכת העצבים.
• הרפס (herpes virus)
נגיף זה גורם למחלה קשה בדרכי הנשימה העליונות והעיניים, הסימפטומים השכיחים הם דלקות עיניים עם הפרשות מוגלתיות  כיבים בקרנית, נזלת, עיטושים ועוד.
פעמים רבות אימהות חתולות הן נשאיות של ההרפס והן מעבירות את הנגיף לגוריהן
חתול שהחלים מהמחלה או חתול שנולד עם הנגיף נשאר נשא  לכל ימי חיו  והמחלה יכולה להתפרץ כאשר יש ירידה מסיבות שונות בתפקוד מערכת החיסון.
• קליצי וירוס (calci virus)
וירוס זה גורם לכיבים בחלל הפה והאף , כיבים אלו כואבים מאוד עלולים לגרום לריור ולנזלת ובמקרים קשים הוירוס פוגע באופן קשה ברירית האף.  מלבד סימנים אלו  זיהומים משניים עלולים לגרום להחמרה של המחלה.

 

מחלות נוספות שאפשר להתחסן כנגדן כיום הן:
1. שעלת המכלאות – כלבים.
2. FIV – חתולים.

1. שעלת המכלאות (kennel cough)

מחלה נשימתית מדבקת מאוד אשר נגרמת ע"י  חיידק בשם  בורדטלה ברוכיספטיקה שנעזר בוירוסים שונים כגון קורונה וירוס אדנו וירוס פראינפלואנצה ועוד הגורמים לזיהום ברירית של חלל הפה, קנה הנשימה והסמפונות.
סימני המחלה הם שיעול יבש וטורדני אשר לעיתים מלווה בפליטת רוק, מלבד השיעול, בחלק מהמקרים ניתן להבחין במצב רוח ירוד של הכלב, חום, חולשה וחוסר תאבון. ישנם כלבים שלמרות הנגיעות במחלה לא מציגים סימנים אלו ל
ההדבקה של המחלה נעשית בעיקר ע"י הרוק המתפזר בזמן שיעול נביחה או עיטוש של כלב חולה, היא מתפשטת בקלות רבה במקומות בהן יש ריכוז גדול של כלבים כגון: פארקים, גינות ציבוריות, תערוכת כלבים, מכלאות ופנסיונים ומכאן שמה.
המחלה עלולה להתפתח לדלקת ראות ולכן רצוי לטפל מיד כשמתעורר חשד.
החיסון למחלה ניתן בשאיפה דרך האף, מומלץ לחסן כלבים שבועיים
לפני כניסה לפנסיון, מכלאה או לפני השתתפות בתערוכת כלבים

.2. "איידס" חתולים  Feline Immunodeficiency Virus

גורם המחלה הוא וירוס ממשפחת הרטרווירוסים להם שייך גםHIV ( וירוס האיידס בבני אדם). למען הסר ספק אין כל קשר בין איידס בבני אדם ואיידס (FIV) בחתולים, וירוס החתולים אינו עובר לבני האדם והשימוש בשם "איידס" אינו נכון ומשמש להמחשה בלבד.

המחלה מועברת לחתולים במגע מיני, שריטות ונשיכות.
הוירוס חודר לכדוריות הלבנות שבדם , אשר תפקידם להילחם במחלות וגורם לסינדרום "הכשל החיסוני" החושף את הגוף לזיהומים שונים.
FIV מועבר גם בחלב אם או במהלך ההיריון (50% מגורי חתולה חולה ידבקו).
סימנים ראשונים של המחלה הם: חולשה ,חוסר תיאבון , חום , שלשול , דלקת חניכיים , שיעולים , דלקת לחמית העין ועוד. סימנים אלו יימשכו מספר ימים עד מספר שבועות. מכיוון שסימנים אלו הם כלליים ביותר, ללא בדיקת דם סרולוגית ייחודית לFIV בשלב זה המחלה בדרך כלל קשה לאבחון. השלב הבא הוא השלב הרדום של המחלה שיכול להמשיך זמן רב ואפילו שנים, בשלב נטול סימנים זה יש התדרדרות הדרגתית של מערכת החיסון.
חתול הנגוע ב-FIV יכול לחיות שנים רבות אך מתאפיין בהחלמה איטית ממחלות שונות או פציעות. 
בשלב הסופי מתפתחים זיהומים תכופים שאינם מגיבים טוב לטיפול והמביאים בסופו של דבר למות החתול: דלקות בדרכי נשימה, אנורקסיה, אבדן משקל, פצעים שונים בעור ומחלות ממאירות.
הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה היא כמובן מניעת מגע עם חתול חולה FIV. במובן זה חתולי הבית שאינם יוצאים החוצה מוגנים יחסית, בעוד שחתולי בית-חוץ חשופים למגע עם חתולי נגועים או נשאים. סירוס ועיקור הם אמצעי חשוב למניעת ההדבקה אך אינם מונעים אותה לחלוטין שכן חתול/ה מסורס/מעוקרת עדיין שומר על טריטוריה ועלול/ה להשתתף במפגשים אלימים עם חתולים מזדמנים הנגועים במחלה. חיסון החתול הוא כלי חדש יחסית ומבטיח כיום הגנה טובה יחסית.
החיסון ל FIV נותן הגנה של כ 85% - 90% מהידבקות במחלה.

 


 

 




חדשות האתר

מאמרים מקצועיים
מקרים מיוחדים
פינת האימוצים
הלכו לאיבוד/נמצאו
אתם שולחים

  הרשמה לניזולטר
שם מלא:
אימייל:
   

NTT - בניית אתרים וניהול תוכן

כל הזכויות שמורות ©

BetaGroup - עיצוב אתרים

s